.com
| תאריך ייסוד | ינואר 1985 |
|---|---|
| סוג סיומת | סיומת אינטרנט כללית (gTLD) |
| סטטוס | פעיל |
| רשם | VeriSign Global Registry Services |
| חסות |
Verisign |
| שימוש מיועד | ישויות מסחריות |
| שימוש בפועל | שימוש כללי של עסקים, ארגונים ואנשים פרטיים |
| הגבלות רישום | ללא הגבלה על סוג הגוף הנרשם |
| מבנה | רישום שמות ישירות תחת הסיומת |
| שמות תחום | 169800000 (30 בספטמבר 2026) |
| DNSSEC | כן |
| IDN | כן |
| https://www.verisign.com/what-we-do/verisign-registry/ | |
.com (קיצור של המילה האנגלית commercial, "מסחרי") היא סיומת אינטרנט כללית (gTLD) במערכת שמות התחום של האינטרנט. היא אחת הסיומות המקוריות שהופעלו בינואר 1985. אף שנועדה בתחילה לישויות מסחריות, הרישום תחתיה פתוח גם לארגונים שאינם מסחריים ולאנשים פרטיים.[1][2][3]
המרשם של הסיומת מופעל בידי חברת Verisign. לפי דוח Domain Name Industry Brief, המתפרסם בחסותה, ב־30 בספטמבר 2026 היו רשומים תחת הסיומת כ־169.8 מיליון שמות מתחם, והיא הייתה הסיומת הגדולה בעולם לפי מספר השמות הרשומים. נתון זה מתייחס לרישומי שמות מתחם, ולא למספרם של אתרי אינטרנט פעילים.[4][5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדרת הסיומת וראשית הרישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1984 פרסמו ג'ון פוסטל וג'ויס ריינולדס את מסמך RFC מספר 920, שהגדיר קבוצת סיומות עליונות לפי סוגי ארגונים. בין הסיומות שנכללו בו הייתה COM, שיועדה לגופים מסחריים, לצד סיומות לממשל, לחינוך, לצבא ולארגונים אחרים. הסיומות הוטמעו בינואר 1985, במסגרת המעבר למערכת שמות המתחם ההיררכית.[1][2]
בראשית התפתחותה של מערכת שמות המתחם התקיימו שירותי ניהול ורישום במסגרת חוזים עם גופים של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. מרכז המידע הרשתי של SRI International מילא תפקיד מרכזי בפרסום רשימות השמות והכתובות ובניהולן. המכון נוסד בידי אוניברסיטת סטנפורד, אך מאז 1970 היה גוף עצמאי ולא יחידה של האוניברסיטה.[6][7]
שם המתחם symbolics.com נרשם ב־15 במרץ 1985 והיה הראשון שנרשם תחת הסיומת .com.[8][9]
העברת הניהול והנהגת דמי רישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1 בינואר 1993 נכנס לתוקף הסכם שבמסגרתו קיבלה Network Solutions את האחריות לרישום שמות תחת הסיומות .com, .net ו־.org, בפיקוחה של הקרן הלאומית למדע בארצות הברית (NSF). בשלב זה שילבה החברה את תפקידי מפעילת המרשם והרשם הפונה לציבור.[10][2]
ב־14 בספטמבר 1995 הותר ל־Network Solutions להתחיל לגבות דמי רישום. התעריף הראשוני היה 50 דולר לשנה, ורישום חדש חייב תשלום מראש לשנתיים, בסכום כולל של 100 דולר. מתוך התשלום השנתי נותרו בידי החברה 35 דולר, ואילו 15 דולר, שהם 30%, הוקצו לקרן לשימור ולפיתוח התשתית האינטלקטואלית של האינטרנט. עד אז מומנו שירותי הרישום במסגרת ההסכם עם NSF.[10]
באפריל 1998 בוטל הרכיב שהועבר לקרן, ודמי הרישום ירדו ל־70 דולר לשנתיים ול־35 דולר לשנת חידוש. באותה שנה הועברה האחריות הממשלתית להסכם עם Network Solutions למחלקת המסחר של ארצות הברית. ביוני פרסמה המחלקה מסמך מדיניות שכונה "המסמך הלבן", ובו הוצע להעביר את תיאום מערכת השמות לגוף פרטי שלא למטרות רווח. תהליך זה הוביל להקמת ICANN.[11][10][2]
פתיחת הרישום לתחרות והמעבר ל־Verisign
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 החלה פתיחת שירותי הרישום תחת .com, .net ו־.org לתחרות. באפריל נבחרו חמישה רשמים לתוכנית ניסוי של מערכת רישום משותפת, וביוני החלה פעילותם בפועל. לאחר מכן צורפו רשמים נוספים, ושלב הניסוי הסתיים בנובמבר. המערכת אפשרה לכמה חברות לספק שירותי רישום לציבור באמצעות אותו מרשם מרכזי.[12]
בשנת 2000 רכשה Verisign את Network Solutions וקיבלה לידיה את הפעלת מרשמי .com ו־.net.[13] הפעלת .com מוסדרת בהסכם בין Verisign ל־ICANN. ההסכם שנכנס לתוקף ב־1 בדצמבר 2024 נקבע לתקופה המסתיימת ב־30 בנובמבר 2030, בכפוף להוראותיו בדבר חידוש.[14][15]
מבנה, ניהול ורישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה שמות המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה].com היא סיומת עליונה כללית, ואינה סיומת מדינה. שמות מתחם נרשמים ישירות תחתיה ברמה השנייה; למשל, בכתובת example.com, המחרוזת com מציינת את הסיומת העליונה ו־example את השם ברמה השנייה. המחזיק בשם יכול להגדיר תחתיו שמות נוספים, כגון www.example.com.[16] השם example.com עצמו שמור בידי IANA לשימוש בדוגמאות ובתיעוד, ואינו שם המוצע לרישום רגיל.[17]
הייעוד המסחרי המקורי אינו תנאי לסיווג הנרשמים: לצד עסקים יכולים להשתמש בסיומת גם ארגונים ללא כוונת רווח, אנשים פרטיים וגופים אחרים. כבר בשנת 2000 הגדירה ICANN את .com, .net ו־.org כדוגמאות לסיומות שאין בהן הגבלה נאכפת על זהות הנרשמים לפי סוג הארגון. משום כך, השימוש ב־.com בידי גוף שאינו מסחרי אינו כשלעצמו חריגה מכללי הזכאות לרישום.[3]
מפעיל המרשם והרשמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Verisign מפעילה את המרשם המרכזי ואת תשתית ה־DNS של הסיומת. הרשמים הם החברות המספקות למחזיקי שמות המתחם שירותי רישום, חידוש וניהול, ומעבירות את הפעולות למרשם. ההפרדה בין התפקידים מאפשרת תחרות בין רשמים גם כאשר המרשם של הסיומת מופעל בידי חברה אחת.[18][12]
הרישום מקנה זכות שימוש בשם לתקופה מוגדרת הניתנת לחידוש. ניתן להציע רישום וחידוש ביחידות של שנה, ובלבד שהתקופה שנותרה עד לפקיעת הרישום לא תעלה על עשר שנים. רישום שם מתחם ושירותי אחסון אתר או דואר אלקטרוני הם שירותים נפרדים, גם כאשר ספק אחד מציע אותם יחד.[19]
תמיכה בשפות ובאבטחת DNS
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרשם תומך בשמות מתחם בין־לאומיים (IDN), שבהם השם שלפני הסיומת יכול לכלול תווים בשפות ובכתבים שונים, ובהם עברית. שמות אלה מיוצגים במערכת ה־DNS באמצעות קידוד Punycode, הממיר אותם למחרוזת התואמת את מערכת השמות; הסיומת .com עצמה נותרת בכתב לטיני.[20]
ב־31 במרץ 2011 הודיעה Verisign על הפעלת DNSSEC בסיומת. מנגנון זה מאפשר לאמת את מקורם ואת שלמותם של נתוני DNS באמצעות חתימות דיגיטליות, ומספק בסיס לאימות גם של נתוני שמות מתחם שמתחת לסיומת, כאשר הופעל בהם המנגנון.[21]
תפוצה והשפעה תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיומת מוכרת באנגלית בשם "דוט־קום" (dot-com). עם התרחבות הפעילות המסחרית באינטרנט נעשה הכינוי מזוהה עם חברות אינטרנט ועם בועת הדוט-קום. בתקופת הגאות בסוף שנות ה־90 כללו חברות את המחרוזת .com בשמן, ולעיתים שינו את שמן כדי להדגיש זיקה לאינטרנט. מחקר שפורסם ב־2001 בכתב העת "The Journal of Finance" בדק הודעות על שינויי שמות של חברות בשנים 1998–1999 ומצא עליות ניכרות במחירי מניות סביב ההודעות, גם בחברות שפעילותן באינטרנט הייתה מצומצמת.[22]
בשנת 2001 נוספה הסיומת .biz, שיועדה לעסקים, כחלק מהרחבת מגוון הסיומות הכלליות.[23][19] גם לאחר הוספת סיומות רבות נותרה .com הסיומת הגדולה ביותר לפי מספר שמות המתחם הרשומים. לפי דוח DNIB לרבעון השלישי של 2026, מספר שמות המתחם הרשומים בה הגיע לכ־169.8 מיליון, מתוך כ־411.6 מיליון רישומים בכל הסיומות יחד.[5]
למוכרותה של הסיומת ניתן ביטוי גם בסקר צרכנים שערכה חברת נילסן עבור ICANN ב־2016: 95% מהמשיבים הבוגרים דיווחו שהם מכירים את .com, לעומת 88% שהכירו את .net ו־83% שהכירו את .org. הסקר כלל 5,452 משיבים בני 18 ומעלה מ־24 מדינות.[24]
שמות מתחם דומים תחת סיומות לאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד .com קיימים במדינות שונות מרחבי רישום ששמם כולל את הרכיבים com או co, תחת סיומת המדינה. במבנים כגון com.xx או co.xx, הרכיב xx מציין את הסיומת הלאומית העליונה, ואילו com או co הוא שם ברמה השנייה. שם הנרשם תחת מרחב כזה נמצא ברמה השלישית. מדיניות הזכאות לרישום נקבעת בנפרד בכל מרשם.[16]
באוסטריה, למשל, מפעילה nic.at את מרחבי הרישום co.at ו־or.at לצד הרישום הישיר תחת .at.[25] בישראל מופעל מרחב co.il תחת .il. אף שהוא מזוהה עם שימוש מסחרי, כללי איגוד האינטרנט הישראלי מאפשרים גם לאנשים פרטיים ולגופים אחרים, מהארץ ומחו"ל, לרשום שמות תחת co.il או org.il.[26]
יש להבחין בין מרחבים אלה לבין שירותי רישום פרטיים. כך, בגרמניה פועל מרחב com.de תחת .de, אך אין מדובר בסיומת עליונה נפרדת או במרשם לאומי מקביל: זהו מרחב פרטי לרישום תת־מתחמים, המופעל בידי חברת 8 Inc. בעזרת שירותי התשתית של CentralNic.[27]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
לשער הנושאים, האישים והמאמרים בתחום האינטרנט, ראו פורטל האינטרנט. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של .com (באנגלית)- פרטי האצלת הסיומת .com, באתר IANA (באנגלית)
- דוח ענף שמות המתחם לרבעון השלישי של 2026, באתר DNIB (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 J. Postel ו־J. Reynolds, RFC 920: Domain Requirements, RFC Editor, אוקטובר 1984 (באנגלית)
- 1 2 3 4 Report on Redelegation of the .org Top-Level Domain, IANA, 9 בדצמבר 2002 (באנגלית)
- 1 2 New TLD Application Process Overview: Unrestricted TLD, ICANN, 3 באוגוסט 2000 (באנגלית)
- ↑ .com Top-Level Domain, IANA (באנגלית)
- 1 2 The DNIB Quarterly Report Q3 2026, Domain Name Industry Brief, בחסות Verisign (באנגלית)
- ↑ Management of Internet Names and Addresses, מחלקת המסחר של ארצות הברית, בארכיון ICANN, 5 ביוני 1998 (באנגלית)
- ↑ About SRI, SRI International (באנגלית)
- ↑ VeriSign Marks 25 Years of .Com, Verisign, 15 במרץ 2010 (באנגלית)
- ↑ Symbolics.com
- 1 2 3 Thomas v. Network Solutions, 176 F.3d 500: פסק הדין, באתר Justia, 14 במאי 1999 (באנגלית)
- ↑ Amendment 9 to Cooperative Agreement Between NSI and U.S. Government, הקרן הלאומית למדע, בארכיון ICANN (באנגלית)
- 1 2 Second Status Report Under ICANN/US Government Memorandum of Understanding, ICANN, 30 ביוני 2000 (באנגלית)
- ↑ Verisign History, Verisign (באנגלית)
- ↑ .com Registry Agreement, ICANN, 1 בדצמבר 2024 (באנגלית)
- ↑ .com Registry Agreement, סעיף 4.1, באתר ICANN, 1 בדצמבר 2024 (באנגלית)
- 1 2 J. Postel, RFC 1591: Domain Name System Structure and Delegation, RFC Editor, מרץ 1994 (באנגלית)
- ↑ D. Eastlake ו־A. Panitz, RFC 2606: Reserved Top Level DNS Names, RFC Editor, יוני 1999 (באנגלית)
- ↑ Verisign as a Domain Name Registry, Verisign (באנגלית)
- 1 2 General Questions: Domain Name Registration and Renewal, ICANN (באנגלית)
- ↑ About IDN Registrations, Verisign (באנגלית)
- ↑ Verisign Achieves Critical DNSSEC Milestone by Deploying Security Extensions in .com Top Level Domain, Verisign, 31 במרץ 2011 (באנגלית)
- ↑ Michael J. Cooper, Orlin Dimitrov ו־P. Raghavendra Rau, A Rose.com by Any Other Name (עמ' 2371–2388), The Journal of Finance, כרך 56, חוברת 6, דצמבר 2001 (באנגלית)
- ↑ Report on Establishment of the .biz and .info Top-Level Domains, IANA, 25 ביוני 2001 (באנגלית)
- ↑ ICANN-commissioned Study Finds Increased Awareness and Trust in Domain Name System, ICANN, 23 ביוני 2016 (באנגלית)
- ↑ Registrierungsrichtlinien der nic.at GmbH, Version 7.0, nic.at, 1 באוקטובר 2026 (בגרמנית)
- ↑ כללי רישום IL., באתר איגוד האינטרנט הישראלי, ספטמבר 2026
- ↑ .COM.DE Registry Policies, .COM.DE Registry, 8 בספטמבר 2026 (באנגלית)
