צהרי היום

על גג במרכז ת"א - לפני כמה זמן שעוד היה אפשר ללבוש גרביונים בלי למות מחום.

הסיבה היחידה שאני מתגעגעת לחורף כשחם זה בגלל שאי אפשר ללבוש גרביונים וג'קטים.

19 and 12.

לפני מספר ימים חקרתי על בת דודה של בגוגל. מודה באשמה, לפעמים אני מחפשת קצת מידע על אנשים!
מצאתי את הפרופיל שלה באתר "מקושרים" והיה רשום ליד הכותרת 'סגנון לבוש/אופנה'- "אאאאאאאאאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת תתתתתתתתתתםםםםםםםםםםםםםםםם חיביים!!!!!!!!!!!! לראות את בת-דודה שלי היא סטיליסטיית" (copy paste מהפרופיל, גם השגיאות באיות).
אני חייבת להודות שזה חימם לי את הלב לראות שזה מה שהבת דודה בת ה-12 שלי חושבת עליי :)

כשאני רואה בנות בגיל מצווה מתלבשות אני תמיד מנסה לחשוב מה גרם להן ללבוש את זה.. להבין אם הן באמת אוהבות את הבגדים האלה או סתם זורמות עם החבר'ה.

אני חושבת שבת דודה שלי בתהליכי פיתוח סגנון אישי – היא עדיין קצת עם הזרם.. אני מקבלת ממנה המון תמיכה והערכה בכל הקשור לאופנה, אך עדין חושבת שהיא אוהבת את מה שאני לובשת רק עליי.

כבר כמה פעמים שיצא לי להתחבט בשאלה מתי מגיע הטעם האישי, באיזה גיל אתה מתחיל ללכת עם מה שאתה רוצה.. אני זוכרת שבתור ילדה הייתי מתחננת לאמא שלי שתקנה לי בגדים מסוימים ואז לא הייתי הולכת איתם כי ככה חברות שלי לא התלבשו. בהתפתחות שלי לא שמתי לב מה בא קודם - הסגנון האישי, המודעות או הגיל.

ביום אחד שביקרנו דודה במושב שיחקנו קצת עם המצלמה.. היא רצתה להצטלם עם הבגדים שלי ויצא שלי ולה יש תמונות לבושות בדיוק אותו דבר!

היא בת 12 ואני בת 19.

Skirt, Forever 21. Necklace, Charllote Russ. Tights, Target. Shirt, I made it :). Shoes, H&M.

חצאית, פוראבר 21. שרשרת, שרלוט רוז. טייץ', טרגט. נעליים, הייץ' אנד אם. חולצה אני תפרתי- ואפשר לראות לפי הגימור הגרוע.

ביי מאמא

אני כבר לא יודעת אם להאמין לעצמי. הכותרת של הפוסט הקודם והמעללים של החודש הזה מעוררים בי צמרמורת. אני כרגע בסוג של בריחה מהאמת.

ביום שישי לפני חודש נסעתי לבקר את סבתי, היא שוב נכנסה לבית החולים, אני תמיד חשדתי שהיא נהנת לחזור לשם ואמרתי לה את זה. באותו יום ישבנו, פטפטנו, ריכלנו, צחקנו וצילמנו תמונות לבלוג עם המכשיר שעקב אחר קצב הלב שלה.. צילמתי גם אותה תמונה אחת אבל שבת כבר נכנסה אז היא ביקשה שלא. היא רצתה שאבוא עם המדים של הצבא, אבל הסברתי לה שאני לובשת אותם רק כשחובה וגם עכשיו חשבנו שיהיה מגניב להצטלם עם רקע של בית חולים. בראשון בבוקר שאמרו לנו להגיע לבית החולים באתי עם המדים, בכל מקרה הייתי צריכה ללבוש אותם מתישהו במהלך היום – וגם סבתא ביקשה. מה שלא ידענו הוא שנגיע לבית חולים היא כבר לא תהיה שם.

סבתא אני אוהבת ומתגעגעת.

תחיית המתים

I'm still here.. I never thought I'll be away for so long! I really missed my online fashion world and fashion in general – the uniforms I have to wear make me feel like a robot. When I come back home and wear my dresses and my necklaces I really feel like a princess.. My goal is to post more often now.. Like I used to, 2-3 times a week..
Nice to be back :)

אני חיה. כן כן אני עדיין פה... לפני חודשיים וחצי בחיים לא הייתי מנחשת שאני אנטוש את הבלוג לכ"כ הרבה זמן. שהצבא יביא אותי לרמה כזאת של דיכוי שלא יהיה לי כוח לשבת על המחשב ולפרסם את הפוסטים ושאתרחק מהעולם הזה שיצרתי באינטרנט.. אבל זהו אני חוזרת! באמת אני חוזרת.. אין סיבה שלא – כחיילת הכי קל"בניקית עם אחד התפקידים הכי שווים בצה"ל אין סיבה שככה סתם אגיד להתראות. אז אנא סלחו לי שלא הייתי פה בחודשיים וחצי האחרונים – ותדעו שהתעניינות שלכם במשך כל התקופה הזאת ממש חיממה את הלב.

בכל התקופה הצבאית שלי ( חודשיים וחצי מלאים – כבוד) יצא לי לפגוש בנות אחדות שהכירו את הבלוג וגרמו לי לגאווה קטנה בבלוג , אבל מעבר לזה כולם היו בשוק שראו איך אני מתלבשת באזרחות ושאני מתעניינת באופנה.. התמונות שעשו את השוק הגדול היו אלה

כל פעם שיוצא לי ללבוש בגדים נורמאליים ולא מדים אני מרגישה כמו נסיכה! השמלה נלבשת , אני מתאבזרת ויש עולה החיוך.הלוואי ומחר בבוקר הייתי יכולה לבחור לעצמי את הבגדים – יכול להיות שהייתי עושה שחזור אאוטפיט!

שמלה + ג'קט + חגורה ( מוסקינו ) , ויצ"ו. מגפיים, אלדו. שרשרת, טהריד.תיק, שאנל.

Hello IDF

התיק כבר ארוז. זהו עוד פחות מ4 שעות אני צריכה להגיד ביי ביי לארון שלי. ביי ביי להתלבטויות של מה ללבוש הבוקר. נכנסים למדים. במשך הרבה זמן הייתי בהכחשה שהגיוס שלי קרוב.. לא הלכתי לקנות את הדברים שאני צריכה לגיוס, חיכיתי עד עכשיו כדי לארוז את התיק ובכלל לא חשבתי איך לחייך לחוגר. אני החלטתי שאת הצבא אני אשתדל לעשות בסטייל , אבל אז התחלתי לקרוא את חוקי הלבוש של צה"ל והבנתי שהסטייל היחידי שאיך שהוא יכול עוד להיות שם הוא באביזרים.
אז הצטיידתי באביזרים של כל המותגים והמעצבים שאני אוהבת אני אסתובב עם דברים של מארק ג'ייקובס , שאנל , לה ספורטק , אורבן אאוטפיטרז ומוסקינו. אני חושבת שאסתדר. עם כל הדברים המקסימים האלה מי צריך בגדים יפים?!

My bag is packed. That's it i'm ready. In less than 4 hours i'll be joining the Israeli army.. time to say bye bye beautiful dresses and hello uniforms. I really wanted to express my personal style in the army, but because you have to wear uniforms it's a hard task.. i decided to get a lot of accessorize that i love from all my favorite brands and designers.. so i got some stuff in the marc by marc jacob store in new york, got myself a cool notebook from UO and took my Chanel body lotion and moschino wallet. With those cool stuff who needs cute clothes?!

lucky winner

מזל טוב לדביר על זה שזכה בהגרלה ובשרשרת הפנינים! מקווה שישתמש בה בתבונה. תודה רבה לכל מי שהשתתף בהגרלה.. אולי פעם הבאה אתם תזכו ואולי פעם הבאה מישהו יביא גם לי שרשרת פנינים :)

the winner in the Giveaway is Devir! congartulation.. thanks to everyone who tried – if it was up to me i would send you all this beutiful pearl necklace , and would get one for myself too.. maybe next time you'll win.

different styles

"This is gonna sound weird and maybe I'm totally off my rocker, but I think you dress way differently in Israel then you did in America (even though most of the clothes you're wearing in this picture is from America.) I know most Israelis don't really wear blazers, but for some reason your style here looks much more European while your style in the US was much more Urban Outfitters flowery American.

Just saying. Is this on purpose or a coincidence? "

I'm really glad simona asked me that and decided to answer in the next post! While I was in the US I was in the process of making new friends and getting together with old friends, my style in comparison to their style was way out there so maybe I was trying to fit by being a bit more casual.. I do feel that since I came back to Israel I'm a bit more daring with the way I dress.. but here no one say nothing when I wear my neon tights out with a floral top, while there everybody looked at me as if I was wearing a customs every day.. it helped me understand some of my Israeli friends who say it's hard to dress like that when you are not from the "big city"! only by looking back I can say that – cause nothing was on purpose!! But I still think I was true to my personal style.. When I was there I sent to my mother some photos- after looking at them she said I started dressing like an American teenager. I wonder if any of the other readers notice a change in the way I dress..

מכנס, הייץ' אנד אם. חולצה, הוניגמן ילדים. ג'קט, אורבן אאוטפיטרז. שרשרת , שרלוט רוז. מגפיים, אלדו.
Pants, H&M. Shirt, Honigman. Jacket, Urban outfitters. Necklace, Charlotte Russ. Boots, Aldo.

DON"T FORGET TO ENTER THE GIVEAWAY

Pittsburgh jeweler

I've got a surprise from a Pittsburgh jeweler!!

Louis Anthony Jewelers is owned by Veronica and Lou Guarino and is located in the South Hills area of Pittsburgh, PA. They offer a carefully chosen and undeniably stunning selection of jewelry, timepieces and gifts. All with warm, familiar service that goes beyond knowing your name to knowing what's on your personal wish list. They've been doing this for the past 18 years ( all my existence :)) and now they are offering this amazing giveaway to a few bloggers..

Sooo once again I got the amazing apprtonity to give away something to one of my fabulous readers. If you want to win this 18 inch, 9.5 mm freshwater pearl necklace with 14k gold french hook style clasp (valued at roughly $300) all you have to do is leave a comment with your e-mail address and in 8 days I'll announce the winner.. so enter the giveaway cause you have nothing to lose!! (sorry everyone but this giveaway is open only to US residents)

GOOD LUCK

שוב פעם ניתנה לי ההזדמנות לתת מתנה לאחד מקוראיי.. הפעם מדובר בשרשרת פנינים שערכה מוערך ב300$.. כדי להיכנס להגרלה כל מה שאתם צריכים לעשות זה להשאיר תגובה עם שמכם וכתובת האי מייל ובעוד 8 ימים יבחר זוכה מאושר/ת בהגרלה..
לצערי המתנה גם הפעם צריכה להינתן לקוראים מארה"ב בלבד.. אבל כמו בפעם הקודמת – אם יש לכם מכרים שם שיכולים לקבל עבורכם את המתנה ואז להעביר אותה אליכם אז אתם מוזמנים גם כן להשתתף בהגרלה.. אחרי הכל לא כל יום מציעים לכם בחינם שרשרת פנינים אמתית, נכון!?@?

בהצלחה לכולם!

more than just a shirt

I got this shirt for 2 reasons - beacuse I love it and because this shirt is my first step in protecting nature! when you buy this forever 21 shirt with the WWF panda logo at the bottom left side chaser gives 1$ from the sale directly to the World Wildelife Fund. it good to know that throw my shopping obssesion I can give back to the world, even by just donating a dollar.

את החולצה הזאת קניתי לא רק כי היא יפה לדעתי.. באחד מהסבבים שלי בפוראבר 21 נתקלתי בה וישר חשבתי על החצאית שקניתי שבוע וחצי לפני, כבר דמיינתי את עצמי לובשת אותה ומהלכת ברחובות העיר! ראיתי את הסמל של הארגון לשימור חיות בר בצד החולצה ולא יחסתי לזה יותר מידי חשיבות , אבל אח"כ שהסתכלתי בתג המחיר הבנתי שמהמכירה הזאת אני גם אתרום לשימור הטבע. פוראבר 21 ועוד כמה חנויות קנו את האישור להשתמש בסמל של הארגון לשימור חיות בר ובכל מכירה נתרם 1$ לארגון. המחיר היה קצת יותר גבוה משאר המחירים בחנות ( עדין יותר זול מהמחירים בארץ!!) אבל זה עשה לי טוב על הלב לדעת שדרך אובססיית הקניות שלי אני יכולה לתרום קצת..

Shirt + Skirt, Forever 21. Necklace, Old Navy. Jacket, second hand. Bag, Chanel. Shoes, H&M. Tights, Conway.

חולצה וחצאית , פוראבר 21. שרשרת, אולד נייבי. ג'קט, ויצ"ו. תיק, שאנל. נעליים, הייץ' אנד אם.

Happy Birthday M>I>O>F

my blog turned 2 yesterday! 2 fabulous years ago I started this thing that took such a big part of my life. I could never imagine meeting all the amazing people I got to meet throw the blog and getting so many great opportunities. I want to thank all my readers! i don't think the blog could survive without you! I grew up with the blog, my style, my opinions and the post have changed.. I got to graduate , travel all over the world and meet tons of fablouse fashionable people! I hope i'll have another post like this in janurary 2012!

אתמול לפני שנתיים פתחתי את הבלוג , בחיים לא חשבתי שאחזיק מעמד כ"כ הרבה זמן! דרך הבלוג יצא לי להכיר אנשים מדהימים ולקחת חלק בחוויות מדהימות.. התבגרתי עם הבלוג ופיתחתי את הסגנון האישי שלי, למדתי איתו, סיימתי תיכון וטיילתי בעולם! היו שנתיים מדהימות! תודה רבה לכל הקוראים המקסימים שלי!! כי בלי קוראים נאמנים בטח הייתי סוגרת את הבלוג ממזמן! הלוואי ויהיו עוד שנתיים כאלה.