לדלג לתוכן

הנדסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טורבינות רוח, דוגמה לפרויקט הנדסי רב תחומי
הנדסה אווירונאוטית והנדסת מכונות – מנוע סילון פראט אנד ויטני F100.
הנדסת אלקטרוניקה – מעגל משולב.
דחפור די-9 משוריין של צה"ל – שילוב של הנדסת מכונות והנדסה צבאית היוצרות ציוד מכני הנדסי למשימות הנדסה קרבית.

הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות. מטרה זו מושגת על ידי ידע וניסיון שמנוצלים לתכנון וייצור של עצמים או תהליכים שימושיים. העוסקים בהנדסה נקראים מהנדסים. מקור המילה העברית "הנדסה" הוא בפרסית אמצעית ומשמעותה המקורית היא גאומטריה[1] ובאופן מילולי, "למדוד"[2].

המהנדס חייב לזהות ולהבין את המגבלות הרלוונטיות על מנת ליצור תכנון מוצלח. מגבלות אלה כוללות כמות משאבים מוגבלת, מגבלות טכנולוגיות/פיזיקליות, גמישות לתוספות ותכנונים עתידיים, ועוד גורמים כגון עלות, יכולת ייצור, יכולת תחזוקה, יכולות שיווק ואסתטיקה. על ידי הבנת מגבלות אלה, מהנדסים מזהים את הגבולות שבהם ניתן לייצר ולתפעל עצם או מערכת.

מהנדסים משתמשים בידע של מדע ומתמטיקה, ושל ניסיון רלוונטי, בשביל למצוא פתרונות סבירים לבעיות. יצירת מודל מתמטי של הבעיה, מאפשרת למהנדס לנתח את הבעיה באופן מעמיק ולבחון פתרונות אפשריים. אם מספר פתרונות סבירים קיימים, המהנדס מעריך את הפתרונות השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ובוחר בפתרון שתואם את הדרישות באופן הטוב ביותר.

בדרך כלל מנסים המהנדסים להעריך עד כמה טוב יתפקדו התכנונים שלהם לפני התחלת תהליך הייצור שלהם. בין השאר, הם משתמשים באבטיפוס, מודל מיניאטורי, סימולציה, מבחן הרס ומבחן לחץ. בדיקות אלה מאפשרות לוודא שהמוצר המוגמר יתפקד כראוי.


ראשית, ההנדסה כפרקטיקה אנושית קיימת עוד מימי קדם, מאז שבני אדם החלו לפתח וליישם פתרונות מכניים כדי להתמודד עם בעיות מעשיות. בין ההמצאות הקדומות שניתן לראות בהן יסודות של חשיבה הנדסית ניתן למנות את הטריז, המנוף, הגלגל והגלגלת, וכן מבנים ומכונות מורכבים יותר ששימשו לבנייה, לחקלאות וללוחמה.

המונח "הנדסה" קשור למילה "מהנדס", שמקורה במונחים אירופיים עתיקים הקשורים למילה הלטינית ingenium, שמשמעותה המקורית הייתה "כישרון טבעי", "יכולת שכלית" או "תחכום", ובהמשך גם "המצאה" או "מכונה".

בימי הביניים קיבל המונח "מהנדס" משמעות מעשית ומקצועית יותר. באנגלית, למשל, engineer התייחס במקור לאדם שתכנן, בנה או הפעיל מכונות מלחמה, כגון מנועי מצור. המילה engine עצמה קשורה לאותו מקור לשוני, ובתקופה זו "מנוע" לא התייחס דווקא למנוע במובן המודרני, אלא למכונה או מתקן מכני, ובייחוד למכונות ששימשו בלחימה.

שרידים למשמעות הצבאית הקדומה של המונח קיימים עד ימינו, למשל בשם "חיל ההנדסה", העוסק בין היתר בבנייה, ביצורים, גישור, חבלה ותמיכה הנדסית בפעילות צבאית.

בהמשך, עם התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי, התרחב תחום ההנדסה מעבר לצרכים צבאיים. תכנון ובנייה של גשרים, כבישים, מבנים, סכרים ותשתיות אזרחיות התפתחו לתחום מקצועי נפרד, שנודע בשם "הנדסה אזרחית" (Civil Engineering). המונח נועד להבחין בין הנדסה העוסקת בפרויקטים אזרחיים לבין ההנדסה הצבאית.

לכן, חשוב להבחין בין שני דברים: ההנדסה במובן של פתרון בעיות באמצעות ידע, תכנון וכלים היא עתיקה מאוד; ואילו ההנדסה כדיסציפלינה מקצועית ומדעית בעלת תחומים מוגדרים התפתחה בהדרגה, בעיקר בתקופה המודרנית.

ענפי ההנדסה העיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים המסורתיים של ההנדסה הם הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית.[3][4][5][6][7][8]

לאורך השנים ולאור התפתחות הטכנולוגיה, ענפים התפצלו ונוצרו, וזו רשימה חלקית שלהם:

הנדסה בין-תחומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדסה בין-תחומית שואבת תשומת לב ליותר מענף עיקרי אחד של הפרקטיקה. מבחינה היסטורית, הנדסה ימית (אנג') והנדסת כרייה (אנג') היו ענפים עיקריים. תחומי הנדסה אחרים הם הנדסת ייצור (אנג'), הנדסה אקוסטית (אנג'), הנדסת קורוזיה (אנג'), הנדסת מכשור ובקרה, הנדסת רכב (אנג'), הנדסת מידע (אנג'), הנדסת נפט (אנג'), הנדסת מערכות, הנדסת קול, הנדסת תוכנה, מערכות בניין, הנדסת ביו-מערכות (אנג') והנדסה גרעינית.[9]

התמחויות חדשות משתלבות לעיתים עם התחומים המסורתיים ויוצרות ענפים חדשים - לדוגמה, הנדסה וניהול מערכות כדור הארץ (אנג') כוללות מגוון רחב של תחומי נושא, כולל לימודי הנדסה (אנג'), מדעי הסביבה, אתיקה הנדסית (אנג') ופילוסופיה של ההנדסה (אנג').

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php השפה העברית
  2. ↑ אילון גלעד, האינג'ינרים הישראלים לא ויתרו בקלות, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2018
  3. ↑ Aslaksen, Erik W. (2012). The System Concept and Its Application to Engineering. Springer Science & Business Media. p. 145. ISBN 978-3-642-32169-6.
  4. ↑ Young, Michael; Muller, Johan, eds. (2014). Knowledge, Expertise and the Professions. Routledge. ISBN 978-1-134-68392-5.
  5. ↑ Engineering Research Board, National Research Council (1987). Directions in Engineering Research: An Assessment of Opportunities and Needs. National Academies Press. p. 1. ISBN 978-0-309-03747-1.
  6. ↑ "British Nuclear Energy Society". Journal of the British Nuclear Energy Society. 1. 1962. In most universities it should be possible to cover the main branches of engineering, i.e. civil, mechanical, electrical and chemical engineering in this way. More specialized fields of engineering application, of which nuclear power is ...
  7. ↑ Hamilton, James. "The Engineering Profession" (PDF). Internet Archive. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 באוגוסט 2007. The Civilingenior degree encompasses the main branches of engineering civil, mechanical, electrical, chemical
  8. ↑ Ramchandani, Indu (2000). Student's Britannica India,7vol.Set. Popular Prakashan. p. 146. ISBN 978-0-85229-761-2. Branches: There are traditionally four primary engineering disciplines: civil, mechanical, electrical and chemical.
  9. ↑ "Nuclear Engineering Overview" (PDF). Career Cornerstone Center. Archived from the original (PDF) on September 29, 2011. Retrieved August 2, 2011.