תקורה

תקורה (באנגלית: Overhead) היא תוספת של משאבים, פעולות או עלויות הנדרשת לצורך ביצוע פעילות, הפעלת מערכת או אספקת מוצר או שירות, אך אינה מהווה בהכרח חלק ישיר מן התוצר העיקרי. משמעות המונח משתנה בהתאם לתחום שבו הוא משמש.

בכלכלה ובחשבונאות ניהולית משמש המונח בעיקר לתיאור עלויות עקיפות, שאין מייחסים אותן ישירות למוצר, לשירות או לפעילות מסוימת. בהנדסה ובמדעי המחשב הוא מתאר משאבים או פעולות נוספים הדרושים להפעלתה של מערכת או למימוש פונקציה. בתחום התקשורת נתונים, תקורה מתייחסת בין היתר למידע בקרה ולנתונים נוספים המועברים לצורך ניהול התקשורת, מעבר לנתוני היישום עצמם.

תקורה אינה בהכרח בזבוז או פעילות מיותרת. לעיתים היא חיונית לפעולתה התקינה של מערכת, לבקרת התהליכים, לתיאום בין רכיבים, לאמינות ולבטיחות. עם זאת, מדידה וניתוח של התקורה עשויים לסייע בהערכת יעילותה של מערכת ובבחירת דרכים לצמצום צריכת משאבים שאינה נדרשת להשגת מטרותיה.

תקורה בתקשורת

ערך מורחב – תקורה (מחשבים)

בתחום תקשורת נתונים תקורה היא מידע נוסף או שימוש במשאבי תקשורת הנדרשים להעברת נתונים, אך אינם מהווים את המידע העיקרי שמבקש המשתמש להעביר. תקורה זו עשויה לכלול כותרות של פרוטוקולים, מידע לזיהוי מקור ויעד, מספרים סידוריים, נתוני בקרה, מידע לגילוי שגיאות ומנגנונים לניהול התקשורת.

כאשר מידע מועבר באמצעות חבילות נתונים, כל חבילה עשויה להכיל נתוני משתמש לצד מידע המשמש את פרוטוקולי התקשורת. מידע נוסף זה מאפשר למערכות לזהות חבילות, לנתב אותן, לבדוק את תקינותן ולנהל את תהליך העברתן.

תקורה בפרוטוקול IP

דוגמה לתקורה ברשתות מחשבים היא הכותרת של פרוטוקול IPv4. על פי תקן RFC 791, כותרת IPv4 רגילה היא באורך 20 בתים, ויכולה להגיע לאורך של 60 בתים כאשר משתמשים בשדות אפשרויות.

הכותרת מכילה מידע הדרוש להעברת החבילה, ובהם כתובות המקור והיעד, האורך הכולל של החבילה, שדות המשמשים לניתוב ולפיצול חבילות ומידע נוסף הנדרש לעיבודן.

לדוגמה, כאשר אורך חבילת IPv4 הוא 576 בתים ואורך כותרתה 20 בתים, הכותרת מהווה כ־3.47% מן האורך הכולל של החבילה. כאשר הכותרת היא באורך המרבי של 60 בתים, חלקה בחבילה באורך 576 בתים הוא כ־10.42%. נתונים אלה מתייחסים לכותרת IPv4 בלבד, ואינם כוללים תקורה אפשרית של פרוטוקולים אחרים.

שיעור התקורה משתנה בהתאם לאורך החבילה ולמאפייני הפרוטוקולים. ככל שכמות נתוני היישום בחבילה קטנה יותר, חלקה היחסי של כותרת קבועה עשוי להיות גדול יותר.

תקורה בשכבות תקשורת נוספות

תקורה עשויה להיווצר במספר שכבות של מערכת התקשורת. למשל, נוסף על כותרת IP, חבילה המועברת באמצעות פרוטוקול TCP כוללת כותרת TCP, המשמשת בין היתר לזיהוי יציאות תקשורת, לבקרה על סדר הנתונים ולניהול החיבור.

על פי תקן RFC 9293, כותרת TCP בסיסית היא באורך 20 בתים, והיא עשויה להיות ארוכה יותר כאשר נכללים בה שדות אפשרויות.

לפיכך, בחבילה הכוללת כותרת IPv4 בסיסית וכותרת TCP בסיסית, התקורה הנובעת משתי הכותרות יחד היא 40 בתים, לפני התחשבות בתקורה של שכבות נוספות או של מנגנוני תקשורת אחרים.

מנגנונים נוספים, כגון אישורי קבלה, שידורים חוזרים בעקבות אובדן מידע והודעות בקרה, עשויים אף הם להגדיל את נפח התעבורה הכולל ביחס לכמות נתוני היישום שהועברה בהצלחה.

מדידת תקורה ויעילות תקשורת

ניתן למדוד תקורה בכמה דרכים, בהתאם למטרת הניתוח. אחת מהן היא חישוב היחס בין גודל המידע הנוסף הדרוש לתקשורת לבין הגודל הכולל של הנתונים המועברים:

שיעור התקורה = גודל נתוני התקורה ÷ גודל הנתונים הכולל × 100%

מדד אחר הוא היחס בין כמות נתוני היישום שהועברה בהצלחה לבין כמות הנתונים הכוללת שהועברה. במדידה זו עשויים להילקח בחשבון גם שידורים חוזרים, מסגרות בקרה ותקורה של שכבות תקשורת שונות.

ההבחנה בין המדדים חשובה משום שהמונח "תקורה" עשוי להתייחס לתוספת בתים בחבילה יחידה, לתוספת תעבורה לאורך זמן או לצריכת משאבי עיבוד וזיכרון הקשורה לטיפול בתקשורת.

צמצום התקורה עשוי לשפר את ניצול רוחב הפס, אולם אין משמעות הדבר שיש לבטל את מנגנוני הבקרה. מנגנונים אלה עשויים להיות חיוניים לאמינות, לסדר העברת המידע ולפעילות התקינה של התקשורת.

תקורה בהנדסה

בהנדסה, תקורה היא שימוש נוסף במשאבים או ברכיבים הדרושים למימוש פעולה או להפעלת מערכת, מעבר לרכיבים המבצעים באופן ישיר את תפקידה העיקרי.

תקורה עשויה להתבטא בצריכת אנרגיה, בשימוש בחומרים, בדרישות מקום, במורכבות מכנית או אלקטרונית, בעלויות תחזוקה או בפעולות בקרה. סיווגו של רכיב כתקורה תלוי בהגדרת המערכת ובשאלה מהו התפקוד העיקרי שנבחן.

דוגמה ממערכת אספקת חשמל

מוצר חשמלי עשוי להזדקק לשנאי לשינוי מתח החשמל או למיישר זרם להמרת זרם חילופין לזרם ישר. רכיבים אלה מאפשרים להפעיל את המוצר באמצעות מקור החשמל הזמין.

מבחינת המערכת הכוללת, השנאי או המיישר עשויים להיחשב לחלק ממערכת התמיכה הנדרשת להפעלת המוצר. הם מוסיפים רכיבים, עלות, מקום ומשקל, ולעיתים גם אובדן אנרגיה.

למשל, כאשר יעילותה של יחידת המרת חשמל היא 90%, עשרה אחוזים מן האנרגיה הנכנסת אינם מגיעים לעומס כמוצא חשמלי שימושי, אלא הופכים בעיקר לחום. בהקשר זה ניתן להתייחס לאובדן האנרגיה כאל תקורה אנרגטית של תהליך ההמרה.

עם זאת, יש להבחין בין אובדן האנרגיה לבין עצם קיומו של רכיב ההמרה: רכיב יכול להיות הכרחי מבחינה תפקודית, גם אם פעולתו כרוכה בהפסדים.

תקורה במערכות מורכבות

במערכות הנדסיות גדולות נדרשות לעיתים מערכות עזר כגון מערכות קירור, מערכות בקרה, אמצעי הגנה, מערכות גיבוי ורכיבים לניטור מצב המערכת.

צריכת המשאבים של מערכות העזר עשויה להיכלל בתקורת המערכת, כאשר מטרת הניתוח היא להבחין בין התהליך העיקרי לבין המשאבים הדרושים לתמיכה בו.

ההבחנה אינה מוחלטת: מערכת בקרה שהיא מערכת עזר ביחס למפעל שלם עשויה להיות המוצר העיקרי כאשר בוחנים חברה המתמחה בייצור מערכות בקרה. לכן יש להגדיר את גבולות המערכת ואת מטרת המדידה לפני סיווגם של רכיבים כתקורה.

תקורה בכלכלה ובחשבונאות

ערך מורחב – הוצאות תקורה

בתחומי הכלכלה, החשבונאות והניהול עסקי, הוצאות תקורה (באנגלית: Overhead costs) הן הוצאות עקיפות הנדרשות לפעילות העסק או הארגון, אך אינן מיוחסות במישרין למוצר, לשירות או למושא עלות מסוים.

דוגמאות נפוצות הן הוצאות ניהול, שירותי משרד, הנהלת חשבונות, ביטוח, תחזוקת מתקנים והוצאות תפעול משותפות. גם שכר דירה וחשמל עשויים להיחשב להוצאות תקורה, בהתאם לאופן השימוש במתקן ולמושא העלות הנבחן.

ההבחנה בין הוצאה ישירה להוצאה עקיפה תלויה ביכולת לייחס את העלות למושא עלות מסוים באופן ברור ומעשי. לפיכך, אותה הוצאה עשויה להיות ישירה ביחס לפעילות אחת ועקיפה ביחס לפעילות אחרת.

עלויות ישירות ועלויות עקיפות

עלות ישירה היא עלות שניתן לייחס במישרין למושא עלות מוגדר, כגון מוצר, שירות, מחלקה או פרויקט. למשל, חומר גלם המשמש לייצור מוצר מסוים עשוי להיחשב לעלות ישירה של אותו מוצר.

עלות עקיפה היא עלות שאינה ניתנת לייחוס ישיר למושא העלות באופן ברור או מעשי, או שייחוסה הישיר אינו כדאי מבחינה כלכלית. לדוגמה, עלות תחזוקתו של מבנה מפעל המשרת כמה קווי ייצור עשויה להיות עלות עקיפה ביחס לכל מוצר בנפרד.

אין להסיק מכך שכל עלות עבודה היא עלות ישירה, או שכל עלות ניהולית היא עלות עקיפה בכל מסגרת ניתוח. שכרו של עובד המועסק בייצור מוצר מסוים עשוי להיחשב לעלות ישירה, בעוד ששכרו של עובד תחזוקה המטפל בכמה קווי ייצור עשוי להיות חלק מתקורת הייצור.

בתקן החשבונאות הבין־לאומי IAS 2, העוסק במלאי, נכללים בעלויות ההמרה הן עלויות ייצור ישירות, כגון עבודה ישירה, והן הקצאה שיטתית של תקורת ייצור קבועה ומשתנה.

תקורה קבועה ותקורה משתנה

אחת ההבחנות החשובות בניתוח תקורה היא בין עלויות קבועות לעלויות משתנות.

תקורה קבועה היא תקורה שנותרת קבועה יחסית כאשר היקף הפעילות משתנה בתוך טווח פעילות רלוונטי. דוגמאות אפשריות הן פחת של מבני ייצור וציוד, הוצאות תחזוקה מסוימות ועלויות ניהול של מפעל.

תקורה משתנה היא תקורה שמשתנה בהתאם להיקף הפעילות. דוגמאות אפשריות הן חומרים עקיפים ועבודה עקיפה שצריכתם תלויה בהיקף הייצור.

תקן IAS 2 מבחין במפורש בין תקורת ייצור קבועה, הנותרת קבועה יחסית ביחס לנפח הייצור, לבין תקורת ייצור משתנה, המשתנה במישרין או בקירוב ביחס לנפח הייצור.

המשמעות היא שתקורה אינה זהה לעלות קבועה. ישנן הוצאות תקורה משתנות, כשם שיש עלויות ישירות שעשויות להיות קבועות בטווח פעילות מסוים.

הקצאת תקורה

בחשבונאות תמחיר נהוג להקצות עלויות עקיפות למוצרים, למחלקות, לפרויקטים או לשירותים באמצעות בסיסי הקצאה.

בסיס הקצאה הוא מדד שבאמצעותו מחלקים את העלות המשותפת בין מושאי העלות. דוגמאות לבסיסי הקצאה הן שעות עבודה ישירה, שעות מכונה, מספר יחידות מיוצרות או מדדים אחרים של צריכת משאבים.

לדוגמה, מפעל שהוצאות תקורת הייצור החודשיות שלו הן 100,000 ש"ח ושבסיס ההקצאה שלו הוא 5,000 שעות מכונה, עשוי לחשב שיעור תקורה של 20 ש"ח לשעת מכונה. מוצר שהייצור שלו דורש 10 שעות מכונה יקבל, לפי שיטה זו, הקצאת תקורה של 200 ש"ח.

הקצאה זו היא חישוב חשבונאי שנועד לחלק עלות משותפת בין מוצרים. היא אינה מוכיחה בהכרח כי ייצור המוצר המסוים גרם להוצאה העקיפה באותו סכום.

תקורה ועלות המלאי

בתקן IAS 2 נקבע כי עלות המלאי כוללת את עלויות הרכישה, את עלויות ההמרה ועלויות נוספות שנדרשו להבאת המלאי למיקומו ולמצבו הנוכחיים.

עלויות ההמרה כוללות, נוסף על עלויות ישירות, הקצאה שיטתית של תקורת ייצור קבועה ומשתנה. הקצאת תקורת הייצור הקבועה מבוססת על כושר ייצור רגיל, ולא על הגדלת שיעור ההקצאה לכל יחידה בכל פעם שהיקף הייצור פוחת.

לפי התקן, כאשר הייצור נמוך באופן חריג או כאשר קיימת השבתה של מתקני ייצור, אין להגדיל בשל כך את התקורה הקבועה המוקצית לכל יחידת מלאי. תקורה שלא הוקצתה נרשמת כהוצאה בתקופה שבה נוצרה. בתקופות שבהן הייצור גבוה באופן חריג, שיעור ההקצאה לכל יחידה מוקטן כדי שהמלאי לא יימדד מעל לעלותו.

תקן IAS 2 מבחין גם בין תקורת ייצור שניתן לייחס למלאי לבין הוצאות מנהליות שאינן תורמות להבאת המלאי למיקומו ולמצבו הנוכחיים. לא כל הוצאה עקיפה של העסק נכללת אפוא בעלות המלאי.

תלות התקורה בהיקף הפעילות ובטווח הזמן

הוצאות התקורה עשויות להשתנות עם היקף הפעילות, אך מידת השינוי תלויה בסוג העלות, במבנה הארגון ובטווח הזמן הנבחן.

בטווח הקצר עשויות עלויות מסוימות להישאר קבועות יחסית גם כאשר הייצור פוחת. למשל, דמי שכירות של מבנה עשויים להמשיך ולהשתלם ללא קשר למספר היחידות שיוצרו באותו חודש.

בטווח ארוך יותר יכול ארגון לשנות את מספר מתקניו, את שטח המבנים שבהם הוא משתמש ואת היקף כוח האדם. כתוצאה מכך, גם עלויות שנחשבו קבועות בטווח הקצר עשויות להשתנות.

עם זאת, השינוי בטווח הזמן אינו הופך עלות עקיפה לעלות ישירה. ההבחנה בין עלות ישירה לעלות עקיפה נקבעת לפי אפשרות ייחוסה למושא העלות, ואילו ההבחנה בין עלות קבועה למשתנה נקבעת לפי אופן השתנותה עם היקף הפעילות.

לפי אופן השתנותה עם היקף הפעילות.

השפעת התקורה על תמחור וקבלת החלטות

להוצאות התקורה יש חשיבות בקביעת עלותם של מוצרים ושירותים ובניתוח רווחיותם. עסק עשוי להרוויח על מכירת מוצר לאחר כיסוי העלויות הישירות שלו, אך עדיין להפסיד ברמת הפעילות הכוללת אם הכנסותיו אינן מכסות את הוצאותיו העקיפות.

עם זאת, בקבלת החלטות ניהוליות יש להבחין בין עלות תקורה שכבר הוקצתה למוצר לבין עלות נוספת שתיווצר בפועל עקב החלטה מסוימת. לא כל עלות שהוקצתה למוצר תיעלם אם יופסק ייצורו.

לדוגמה, הפסקת ייצור של מוצר עשויה לחסוך חומרי גלם ושעות עבודה מסוימות, אך לא בהכרח תבטל את דמי השכירות או את שכר הנהלת המפעל. לפיכך, ניתוח החלטות מחייב לבחון את העלויות הרלוונטיות להחלטה ולא להסתמך רק על העלות המלאה המתקבלת מהקצאת תקורה.

השוואה בין תחומי השימוש במונח

למונח תקורה יש משמעות משותפת בתחומים שונים: הוא מתייחס למשאבים נוספים הנדרשים לתמיכה בפעילות עיקרית. עם זאת, סוגי המשאבים ודרכי המדידה שונים מתחום לתחום.

תחום	דוגמאות לתקורה	אופן מדידה אפשרי
תקשורת נתונים	כותרות פרוטוקולים, מידע בקרה ושידורים חוזרים	בתים, שיעור מנפח התעבורה או ניצול רוחב הפס
הנדסה	רכיבי המרה, מערכות עזר והפסדי אנרגיה	צריכת אנרגיה, הספק, עלות, משקל או נפח
כלכלה וחשבונאות	תחזוקה משותפת, הנהלה ותקורת ייצור	עלות כספית או שיעור הקצאה למושא עלות

בכל אחד מן התחומים יש להגדיר במפורש מהי הפעילות העיקרית ומהם גבולות המערכת הנמדדת. שינוי בהגדרת המערכת או מושא העלות עשוי לשנות את סיווגם של משאבים כתקורה.

ראו גם

• תקורה (מחשבים)
• הוצאות תקורה
• חשבונאות ניהולית
• תמחיר
• עלות קבועה
• עלות משתנה
• תקשורת נתונים

לקריאה נוספת

* IFRS Foundation, IAS 2: Inventories, International Accounting Standards.

• Jon Postel, RFC 791: Internet Protocol, September 1981.
• Wesley Eddy, RFC 9293: Transmission Control Protocol (TCP), August 2022.

• Wesley Eddy, RFC 9293: Transmission Control Protocol (TCP), August 2022.

קישורים חיצוניים

• תקן IAS 2 – מלאי, באתר IFRS Foundation
• מפרט פרוטוקול IPv4 – RFC 791, באתר RFC Editor
• מפרט פרוטוקול TCP – RFC 9293, באתר RFC Editor