זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

ג'ון יה

חתן פרס וולף בפיזיקה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

עמנואל בלוך

חתן פרס וולף בפיזיקה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

צ'ארלס צוקר

חתן פרס וולף ברפואה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

יוסף ברנשטיין

חתן פרס וולף במתמטיקה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

דוד קשדן

חתן פרס וולף במתמטיקה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

דייוויד קלנרמן

חתן פרס וולף בכימיה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

שנקר בלסוברמניאן

חתן פרס וולף בכימיה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

פסקל מאייר

חתן פרס וולף בכימיה 2026

פסקל מאייר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שטרסבורג, חברת αלפנוסוס

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".

 

שותפים לפרס:

שנקר בלסוברמניאן

פסקל מאייר

דייוויד קלנרמן

 

 

שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).

פסקל מאייר נולד בשנת 1963 וגדל בסטירינג־ונדל (Stiring-Wendel), עיירה קטנה בחבל המכרות מוזל שבצרפת, שבה רבים מחברי ילדותו ציפו לקשור את עתידם בעבודה במכרות. מאייר דמיין לעצמו מסלול אחר. סקרנותו להבין כיצד דברים פועלים התגלתה כבר בילדות: כשהיה כבן שבע פירק את השנאי של רכבת הצעצוע החשמלית שלו, פשוט כדי לגלות מה מסתתר בתוכו. כנער שכנע את אביו לקנות לו מחשבון הניתן לתכנות, והשתמש בו כדי לערוך ניסויים ברשת עצבית. משיכתו למערכות מורכבות הובילה אותו לאוניברסיטת שטרסבורג, שבה הוצע מסלול הביופיזיקה שחיפש – מסלול יוצא דופן שבו, כפי שהוא נזכר, למדו באותה עת שני סטודנטים בלבד.

בקיץ 1996, בהשראת הדרך המדעית שעבר במהלך לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט, הגה פסקל מאייר את גישת מושבות ה-DNA ‏(DNA colonies) לריצוף DNA מקבילי בהיקף עצום. הגישה שילבה שיטה להכנה מקבילית של הדגימות במבחנה אחת, שבה DNA גנומי מפורק למקטעים ומוצמד לרצפי תחלים אוניברסליים, עם הגברת PCR המתבצעת ישירות על גבי משטח. כל מקטע DNA יצר מושבה מקומית של עותקים זהים. כך ניתן היה להפוך דגימות DNA מורכבות למערכים צפופים, שבהם לכל מושבה מיקום מוגדר וניתן לזיהוי, לצורך ריצוף DNA, גנוטיפינג בתפוקה גבוהה ויישומים גנומיים נוספים — ללא צורך בהגברה ייעודית ונפרדת של כל רצף מטרה.

בסוף שנת 1996 החל מאייר, יחד עם עמיתיו במכון למחקר ביו־רפואי של Glaxo Wellcome בז'נבה, לאמת את הרעיון בניסויים. בקשות לפטנט הוגשו ב־1 באפריל 1997. בכנס AMS בשנת 1998 הציג מאייר לראשונה בפומבי הוכחה ניסויית להיווצרותן של מושבות DNA ולקריאת רצפים ישירות מן המושבות, על בסיס עבודה שבוצעה במכון למחקר פרמצבטי של Serono.

בחברת Manteia קידמו מאייר וצוותו את הטכנולוגיה עד לכדי מערכת הדגמה תפעולית. בקיץ 2003 כבר שילבה המערכת תאי זרימה מיקרופלואידיים רב־ערוציים לביצוע אוטומטי של PCR וריצוף, כימיה של terminators הפיכים שפותחה ב-Manteia, הדמיית פלואורסצנציה אוטומטית וניתוח חישובי. בשלב זה אפשרה הטכנולוגיה להפיק ממושבות DNA בודדות קריאות ריצוף באורך של כעשרה בסיסים. הארכת הקריאות ושיפור האמינות והיציבות התפעולית נותרו יעדי פיתוח פעילים כאשר בעלת המניות העיקרית של Manteia החליטה לממש את נכסי החברה, ואלה הועברו ל־Solexa.

בהתבסס על מערכת ההדגמה התפעולית של Manteia, שילבה Solexa את טכנולוגיית מושבות ה-DNA עם כימיית הריצוף־באמצעות־סינתזה (sequencing-by-synthesis) הנפרדת שפיתחה, המבוססת על terminators הפיכים וחסומים בקצה 3′ ועל DNA פולימראזות משופרות. צוות Solexa, ובהם עמיתיו לזכייה שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן, המשיך בפיתוח הגישה המשולבת באמצעות תהליכים נרחבים של אינטגרציה, הנדסה ואופטימיזציה של ביצועיה. עבודה זו הובילה ליצירת פלטפורמת ריצוף יציבה ובעלת תפוקה גבוהה, שהפכה לבסיס לטכנולוגיית הריצוף של Solexa/Illumina.

לכל זוכי פרס וולף

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

אור פרלמן

פרס קריל 2025
אונ' תל-אביב

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

יסכה וייסבלום

פרס קריל 2025
האונ' העברית בירושלים

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

יונתן בלניקוב

פרס קריל 2025
טכניון

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

חמי רוטנברג

פרס קריל 2025
טכניון

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

חנה קרנצלר

פרס קריל 2025
אונ' בר-אילן

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

גבריאל סטנובסקי

פרס קריל 2025
האונ' העברית בירושלים

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

אילון יוגב

פרס קריל 2025
אונ' בר-אילן

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

דריה אקיינאק

פרס קריל 2025
אונ' חיפה

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

רעי צמקה

פרס קריל 2025
מכון ויצמן

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

ערן מניב

פרס קריל 2025
אונ' בן גוריון

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

שי-לי הורודי

זוכת פרס קיפר 2024

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

ניר שליזנגר

פרס קריל 2024
אונ' בן-גוריון

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

חיה קלר

פרס קריל 2024
אוניברסיטת אריאל

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

רעיה סורקין

פרס קריל 2024
אונ' תל-אביב

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

הילה פלג

פרס קריל 2024
טכניון

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

איתמר הראל

פרס קריל 2024
האונ' העברית בירושלים

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

יניב רומנו

פרס קריל 2024
טכניון

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

כרם נאטור

זוכה פרס קיפר 2020

יניב רומנו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות"

 

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

זוכים בפרס קיפר

זוכים בפרס קריל

זוכים במלגות

גלריה

דבר לא נמצא

לגלריה